לפני 53 שנים בדיוק תקפו מחבלים את נבחרת ישראל במגורי הספורטאים ברחוב קונולי 31. אחד עשר בני ערובה נרצחו במתקפת הטרור, ושוטר גרמני נהרג במהלך הפעולה המשטרתית. אתר הזיכרון בפארק האולימפי נחנך 45 שנים מאוחר יותר. ההיסטוריה הקשורה במתקפת הטרור כוללת גם את מאבקן של משפחות החללים למען הנצחת יקיריהן, קבלת פיצוי הולם וחקירת המאורעות. בהזמנת הקונסולית הכללית של ישראל, טליה לדור-פרשר, השתתפו כמה מחברי פרויקט המחקר בסיור בפארק האולימפי. נכחו בסיור גם שרלוטה קנובלוך, נשיאת הקהילה היהודית של מינכן ובוואריה עילית, ואלפרד פליגרבאואר, בנו של השוטר הגרמני אנטון פליגרבאואר, שנהרג במהלך המבצע ב-1972. ורנר קארג, פקיד בכיר במשרד החינוך והתרבות, הדגיש את חשיבותו של אתר הזיכרון שנפתח ב-2017 בפארק האולימפי. האתר פתוח לקהל הרחב כמרחב נגיש וניתן למצוא בו מידע על האירועים שהתרחשו ב-1972.

למשפחות החללים נותרו שאלות רבות, והחוקרים מבקשים לתת להן מענה לאחר יותר מחמישה עשורים. במשך שנתיים, ועדה המונה שמונה היסטוריונים והמכון להיסטוריה בת זמננו מינכן-ברלין ערכו את המחקר ההיסטורי המקיף הראשון על מתקפת הטרור, על האירועים שקדמו לה ואלו שבאו בעקבותיה. בעבודת המכון מושם דגש, כיום כבעבר, על איתורם וחשיפתם של מקורות שמעולם לא ניגשו אליהם קודם לכן, לרבות מסמכים שאף אינם נמצאים בארכיונים, אלא מאוחסנים אצל רשויות שונות בגרמניה כמו משרדי הפרקליטות הכללית, שירות הביון או המשרד הפדרלי להגנת החוקה.

במשרדי המכון, חמישה חוקרים במשרה מלאה עוסקים בניתוח המקורות הרבים בשיתוף פעולה הדוק עם ועדת ההיסטוריונים הבינלאומית הפועלת באופן וולונטרי. עד כה נבדקו יותר מ-100,000 עמודי מסמכים. המחקר משלב תיקי מסמכים מיותר מ-40 ארכיונים ורשויות. החוקרים עורכים גם מחקר במדינות רבות אחרות, לרבות באירופה, בארצות הברית, בקנדה ובישראל. כמו כן, נבדקים לראשונה חומרים המצויים בעיזבונות ונערכים ראיונות עם אנשי עדות שעדיין בחיים. הצוות עבד לא רק עם חוקרים חיצוניים אלא גם עם עיתונאים שחוקרים את הנושא במשך שנים ושמרו בארכיוניהם ראיונות עם אנשי עדות משנים קודמות.

בדו"ח הסופי מפורטים גם הקשיים שנתקלו בהם החוקרים באיתור מקורות, ובמידת האפשר, מוסברים פערים במחקר, כמו העובדה שעריכת מחקר בנושא במדינות ערביות כמעט ואינה אפשרית. מטרת הפרויקט היא להעביר את כל המקורות שנבדקו לארכיונים כדי שיהיו נגישים למחקר עתידי.

תוצאות המחקר יפורסמו בשתי דרכים: דו"ח של ועדת ההיסטוריונים והמכון להיסטוריה בת זמננו יוגש למשרד הפנים הגרמני לקראת סוף 2026. בנוסף יפורסם קובץ מחקרים ב-2027. הפרסומים יראו אור בעברית, באנגלית ובגרמנית.